Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אָהֵל *, ש"ז, בכנ' אֲהֵלוֹ, אהילו, — כמו אֹהֶל: חמוּר מכולן המת שהוא מטמא באָהֵל1כך מנֻקד במשנ' כ"י פרמה, ומזה הכנוי אהילו. (כלים א ד). חבית שהיא מלאה משקין וכו' ונתונה באָהֵל1כך מנֻקד במשנ' כ"י פרמה, ומזה הכנוי אהילו. המת (שם ט ב). אלו מטמאין באָהֵל1כך מנֻקד במשנ' כ"י פרמה, ומזה הכנוי אהילו. המת (אהל' ב א). מצטרף אהילו עם אוהל המת (תוספתא שם יג יב). ועל חצי הקב עצמות (הנזיר מגלח) ועל חצי לוג דם ועל מגען ועל משׂאן ועל אהילן (נזיר ז ב). עצם כשעורה ועל מגעו ועל משאו אין ועל אהילו לא (גמ' שם נג.).