Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אַתָּה 1באשו' אַֹתַּ בערב' אַנְתַ أُنْتَ בארמ' אַנְתָה., בהפ' קטן (זקף, פשט, טפחא) אַֽתָּה2מ"ש: בספרים מדוייקים כ"י וגם ברוב ספרי הדפוס מלרע. ורד"ק בפירוש כתב מלרע הזקף בתיו. ומקצת ספרים מדוייקים מלעיל הזקף באלף. ע"כ. וכבר הביא רד"ק במכלול חליפות נוסח' זו. ובמסרה גדולה מערכת אתה לא נמנה זה במספר אתה מלעיל., ובהפס' גדול (אתנח וסלוק) אָֽתָּה, Pron. pers. 2 pers. masc. du; tu; thou : כי עשית זאת ארור אַתָּה מכל הבהמה בראש' ג יד. וגם אַתָּה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי שם כא כו. ויאמר פרעה אל יוסף וכו' אַתָּה תהיה על ביתי שם מא מ. יהודה אַתָּה יודוך אחיך שם מט ח. ועתה הטוב טוב אַתָּה2מ"ש: בספרים מדוייקים כ"י וגם ברוב ספרי הדפוס מלרע. ורד"ק בפירוש כתב מלרע הזקף בתיו. ומקצת ספרים מדוייקים מלעיל הזקף באלף. ע"כ. וכבר הביא רד"ק במכלול חליפות נוסח' זו. ובמסרה גדולה מערכת אתה לא נמנה זה במספר אתה מלעיל. מבלק בן צפור שופט' יא כה. הלא אַתָּה אדני המלך נשבעת לאמתך מ"א א יג. אַתָּה מושל בגאות הים בשוא גליו אַתָּה תשבחם אַתָּה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אַתָּה יסדתם צפון וימין אַתָּה בראתם תהל' פט י-יג. אַתָּה ידך גוים הורשת שם מד ג. — ולפני זה: גשה נא ואמשך בני הַאַתָּה זה בני עשו בראש' כז כא. ויאמר אחאב אליו הַאַתָּה זה עכר ישראל מ"א יח יז. — ועם ש בראשו: ועשית לי אות שֶֽׁאַתָּה3כן בשין קמוצה בנוסח'. וריב"ג רקמה שערח חשב מלה זו בין המקומות ששמו בהם פתח במקום סגול. וכתוב במ"ש: בדפוס ישן השין בסגול ובס"א כ"י בפתח ונכתב עליו בגליון יפה בפתח בשין. עוד כתוב שם נ"א בקמץ. ורד"ק כתב שהיא קמוצה וכן מצאתי בשאר ספרים. ועי' בשמוש אות ש. מדבר עמי שופט' ו יז. — ומלעיל אַֽתָּה: כי עפר אַתָּה4בזקף. ואל עפר תשוב ברא' ג יט. ראובן בכרי אַתָּה4בזקף. כחי וראשית אוני שם מט ג. הכי אחי אַתָּה4בזקף. ועבדתני חנם שם כט טו. עתה ידעתי כי ירא אלהים אַתָּה4בזקף. ולא חשכת את בנך יחידך ממני שם לב יח. למי אַתָּה5בפשטא. ואנה תלך שם לב יח. כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אַתָּה4בזקף. פן אכלך בדרך שמות לג ג ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אַתָּה6בטפחא. ויאמר לא שופט' יב ה. ואם יש בי עון המיתני אַתָּה4בזקף. ועד אביך למה זה תביאני ש"א כ ח. בא כי איש חיל אַתָּה6בטפחא. וטוב תבשר מ"א א מב. ואמר לך עבדי אַתָּה4בזקף. בחרתיך ולא מאסתיך ישע' מא ט. אמרים לעץ אבי אַתָּה7ברביע. ולאבן את ילדתני ירמ' ב כז. מחסי אַתָּה6בטפחא. ביום רעה שם יז יז. ואמרתי ללא עמי עמי אַתָּה4בזקף. והוא יאמר אלהי הוש' ב כה. שבעת קלון מכבוד שתה גם אַתָּה8בטפחא ותלישא. מ"ש: בכמה ספרי הדפוס מלעיל הטרחא באלף וכן מצאתי במקצת ספרים כ"י ספרדים ואמנם בספרים אחרים כ"י וגם בדפוס' קדמונים מלרע גם לא נמנה במסורה גדולה שלנו עם אותם שהם מלעיל. ע"כ. והערל חבק' ב יו. אתה נורא אַתָּה7ברביע. ומי יעמד לפניך תהל' עו ח. יי' אלהינו אַתָּה4בזקף. אל יעצר עמך אנוש דהי"ב יד י. — ונמצא אַתָּה גם באתנח רק בד' מקומות: יי' אמר אלי בני אַתָּה אני היום ילדתיךתהל' ב ז. בחסדך זכר לי אַתָּה למען טובך יי' שם כה ז. עזרתי ומפלטי אַתָּה אלהי אל תאחר שם מ יח, שם ע ו. — ואָתָּה: מי הגיד לך כי ערם אָתָּה9באתנח. המן העץ אשר צויתי וכו' ברא' ג יא. ועתה ארור אָתָּה9באתנח. מן האדמה אשר פצתה את פיה שם ד יא. ויאמר לו יצחק אביו מי אָתָּה9באתנח. ויאמר אני בנך בכורך שם כז לב. כי איש מות אָתָּה9באתנח. וביום הזה לא אמיתך מ"א ב כו. מה ארצך ואי מזה עם אָתָּה10בסלוק. יונה א ח. ותקם את דבריך כי צדיק אָתָּה10בסלוק. נחמ' ט ח. — ועם אַף, גם, לחזק הפעל הקדם: ונאספת אל עמיך גם אָתָּה כאשר נאסף אהרן אחיך במד' כז יג. — ואחרי כנוי פעול, במקום אותך, לחזק ולנחץ: הודעתיך היום אף אָתָּה משלי כב יט.