Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אַזְכָּרָה 3בעברית שבמקרא לא נשאר לנו ממשקל אַפְעָלָה אלא שם זה והשם אלמנה אם הוא מן שרש למן. אך בעברית שבתלמוד ישנם עוד, אַזְהָרָה וכדומה. –, ש"נ, מ"ר אַזְכָּרוֹת, – א) חלק מקרבן מנחה וכדומה שנועד להקטר להעלות ריח טוב, zum Verbrennen bestimmter Teil eines Mahlopfers u.d.g.; partie du sacrifice destinée à être brûlée; burnt part of meat-offering: ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לְאַזְכָּרָה4תרגם רסע"ג פיחא, פיחהא, ור"ל ריח טוב, וכן ריב"ג, וכן הביא ראב"ע: ורבים פרשוהו כריח וקטורת כמו זכרו כיין לבנון. ע"כ. וכן רד"ק ואחרים, גם קצת החדשים כמו דילמן, מלשון מזכיר לבונה, וכן יזכר מנחותיך, מקביל לועולותך ידשנה. ועי' ב. זכר. אשה ליי' (ויקר' כד ז). וקמץ (הכהן) משם מלא קמצו מסלתה (של המנחה) ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אַזְכָּרָתָהּ4תרגם רסע"ג פיחא, פיחהא, ור"ל ריח טוב, וכן ריב"ג, וכן הביא ראב"ע: ורבים פרשוהו כריח וקטורת כמו זכרו כיין לבנון. ע"כ. וכן רד"ק ואחרים, גם קצת החדשים כמו דילמן, מלשון מזכיר לבונה, וכן יזכר מנחותיך, מקביל לועולותך ידשנה. ועי' ב. זכר. המזבחה (שם ב ב). והרים הכהן מן המנחה את אַזְכָּרָתָהּ והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליי' (שם ט). והקטיר הכהן את אַזְכָּרָתָהּ מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליי' (שם יו). – ואמר בן סירא: תן מנחה וגם אזכרה ודשן ערוך בכנפי הוניך (ב"ס גני' לח יא). ויבחר בו (באהרן) מכל חי להגיש עלה וחלבים ולהקטיר ריח ניחח ואזכרה ולכפר על בני ישראל (שם מה יו). – ב) שה"פ, *פעולת הזכירה, כמו *הַזְכָּרָה, Erwähnung; mention : מה אם שאלה (של גשמים) שהיא מדוחק אומרה בשומע תפלה אזכרה (של גבורות גשמים) שהיא מריוח לא כל שכן (ירוש' ברכ' ה ט:). אמר רב והימים האלה נזכרים ונעשים שתהא אזכרתן קודם לעשייתן (שם מגי' ג עד:). – *שם הקדוש של אלהים5בארמ' אדכרתא במשמעת זו: בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטרייא (מגי' תענ' ז). והפעל הזכיר רגיל בענין שמות הקדש של אלהים. וכבר פלפלו הרבה בזה פירסט ונגר במשמעת מלה זו (ZDMG XXXIII – XXXVI). Name Gottes; le nom de Dieu; name of God: הגיליונים וספרי מינין אין מצילין אותן אלא נשרפים הן במקומן הן ואזכרותיהם ר' יוסי הגלילי אומר בחול קורא את האזכרות וגונז ושורף את השאר אמר ר' טרפון אקפח את בניי שאם יבואו לידי שאני שורפן הן ואזכרותיהן (תוספתא שבת יג ה). השומע אזכרה מפי העכו"ם אינו חייב לקרוע (סנה' ס.). מיד קדר (המלך) כל אזכרות שבה (שבמגלת איכה) ושרפן באש (מו"ק כו.). ס"ת שנטשטש ורושם אזכרותיו ניכר (פחד יצחק, שמות שאינם נמחק'). ספר תורה שנמצאו בו אזכרות מטושטשות (שם).