Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אַבּוּב * 2קריאת האשכנזים, ספרדים אֲבוּב, וכן במשנ' מנקד' נדפסות. בערב' אֹנבוּב أنبٌوب לכל דבר עגול ונבוב כקנה, בארמ' וסור' אבּובָא, ואומרים חל"א כי באשור' אַמְבֻבֻ. ומקורו כנראה גבב, עי' זה., אֲבוּב, ש"ז, מ"ר אַבּוּבִים, – בכלל כל שפופרת ארכה עגלה, Röhre; pipe; tube, וביחוד – א) כלי זמר מקנה נבוב או משפופרת של נחשת וכדומה, Schalmei; pipe, flûte; flute: ולא היה מכה באבוב של נחשת אלא באבוב של קנה מפני שקולו ערב ולא היה מחליק אלא באבוב יחידי מפני שמחליק יפה ערכ' ב ג. אבוב היה במקדש חלק היה דק היה של קנה היה ומימות משה היה וכו' והיה קולו ערב גמ' שם י:. – ואמר הפיטן: לקחו בכרובים, תֻפים ואַבּוּבִים קינ' לת"ב, אצבעותי שפלו. – ומשל אבוב שהיה לשׂרים זמר אורגים אינם רוצים בו (בארמית: אבוב לחרי זמר לגרדאי לא מקבלוה מיניה יומ' כ:. – ב) שפופרת רחבה לקלות בה: ואבוב של קלאין כלים ב ג. נתנוהו (את העֹמר) לאבוב והאבוב היה מנוקב כדי שיהא האור שולט בכולו פסיק' רבתי יח. – ובמשמ' הכללית של °שפופרת דקה בכלל: והחלילין שהיו מנגנין בהן היה אבוב שלהן של קנה רמב"ם, כלי המקד' ג ה. דברים יבשים מוכנים להנפח באף וראוי שינופחו באבוב קאנון ג ה א ב.