Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אִי II 1בערבי' אִבן אָוַי اِبْنُ اَوَي, ובלשון ההמוני' וַאוִי وَاوِي, על שם קול צעקתה ואוא בערבית. ונצטמצם אוי ויהי אִי. ומ"ר בערב' בנאת אוי., ש"ז מ"ר אִיּים, אחד ממיני חיה דורסת, קטנה הולכת על ארבע, דומה לשועל, משוטטת בלילות לבקש טרף, שוכנת בחורבות, Schakal; chacal; jackal: ורבצו שם (בבבל) ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם וענה אִיִּים2ת"י וינצפון חתולין. ורסע"ג: ויעוי בנו אוא. וריב"ג סובר שאיים הוא הרבוי מן אַיָּה, עי' זה הערך. באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג (ישע' יג כא-כב). והיתה (אדום) נוה תנים חציר לבנות יענה ופגשו ציים את אִיִּים3עי' הערה הקודמת. ושעיר על רעהו יקרא (שם לד יג-יד). — °בת איים, מ"ר בנות איים: והזאב יתר רע מן הכלב וכן מה שהוא בגדלו מן הצבועים ובנות איים (קאנון ד ו ד).