Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אִטְנִי * 2משקל מִשְעִי. ועל כרכנו אנו צריכים לקבל משקל פִעְלִי לשמות דברים בלשוננו מפני שמצאנו מִשְעִי, שֶכְוִי, ואעפ"י שיש מפקפקים במשעי אם זוהי הנוסחה האמתית וגם שכוי לא נתברר היטב ענינו, אך להלשון העקר הוא הנוסחה שיש לנו, כי לשוננו עתה בנויה על התנ"ך כמו שהוא ומה שיש בו בעברית הוא עברית. וכבר כל גאוני לשוננו החליטו משעי לשם דבר, עי' ערך משעי, וכן השתמשו בספרותנו החדשה. – ומקור השם לא נתברר. לוי גוזרי מן טני, וקוהוט מן אודנא בסורית או תון בפרסית. אך לכ"ז אין רגלים. ס' פרנקל (Aram. Fremdw. 76) סובר כי זו מלה שאולה מיונ', וצורתה מעידה אמנם קצת על זרותה, אך לא מצא גם פרנקל מאיזו מלה יונ' לקוחה זו., איטני, ש"ז, מ"ר אִטְנִים, – תיבה קטנה, בית, נרתק, וכדומה, Besteck; etui; etwee: כיצד עושין לו (להשמיר שהיה מבקע כל דבר) כורכין אותו במוכין של צמר ונותנין אותו בתוך איטני של עופרת מלא סובין של שעורים (תוספתא סוט' יה ב). במה משמרין אותו (את השמיר) כורכין אותו בספוגין של צמר ומניחין אותו באיטני3כך גרסת ספרי הגמ' והתוספתא. וגרסת הערוך – בטני. ופרש"י איטני גובתא משא בלע"ז. והגיה לנדא קש"א ולועז hâsse, וצ"ל châsse. וקוהוט הגיה manche, במש' נוד, והגיה עוד קופסא במקום גופתא. של אבר מלאה סובי שעורין (סוט' מח:).