אִבֵּן — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

אִבֵּן

אִבֵּן °, פ"י, — הפך לאבן, עשה שיקבל מראה אבן וטבעה, versteinern; pétrifier: וסבתו ליחה עבה יאבנה החום קאנון ג י ג א.  ואמנם עצר הליחה הוא חולשת הדוחה שבכליות וכו' חזק חום שמחזיר המותר חול ויאבנהו קודם שידחהו (שם יח ב ו).  — ובהשאלה, במליצה: הפחד וכדומה אִבֵּן אותו, שלל ממנו כל תנועה וחיים.

— נִתפ' °נִתְאַבֵּן, — נעשה, נהפך לאבן, sich versteinern; se pétrifier: עץ מתאבן אחר הוצאתו מן המים (השרש' לריב"ג, לגם).  הברד וכו' הוא לחות עבה מתאבנת בתוך העפעף דומה לברד (קאנון ג ג ג י).  ולפעמים יתאבן בשרש השן התאבנות יקשה לעקרו (שם ז, שינים ט).  — וביחס לגוף בעה"ח וכן להאברים: ברפואת הפרקים המתאבנים והמתנגבים (קאנון ג כב ב ח).

Ben-Yehuda Abbreviations